אוקיי, ,בואו נראה אם אני זוכר איך עושים את זה.
מה היה לנו?
יום שבת, 07.04.18, טיול.
כן, שנת 2018, רק שנתיים ומשהו מהטיול הקודם (שלוש בעצם, אבל אני כותב, אז שנתיים), בסה"כ אנחנו בקצב טוב.
11 ק"מ קלילים לרגל זה שאנחנו לא בכושר.
השתתפו באירוע ההיסטורי:
הנהלה - בלה, נטלי, אדם.
חברת כבוד - נלי.
ראינו אתכם כבר - יעל, אריאל.
מי אלו? - בירדי, אליק, אסף.
התחלנו בתחנת דלק שזכתה להיות די קרובה לשביל ובעיקר במיקום שחסך הליכה של 3 ק"מ בצמוד לכביש 6. די מהר הגענו לשביל עצמו.
זהו בערך, כל הטיול היה ללכת על דרך ג'יפים מצ'עממת ליד נחל שקמה.
אני, בתוקף תפקידי כנווט הרשמי (וכותב פוסטים ממורמר שבכלל לא רוצה לכתוב אבל חברי הנהלה מסוימים אומרים לו שאין ברירה והוא נשבר כאילו היה סלע שפוגש בתאומים של אריה) הבנתי את זה די מהר, אז החלטתי למרוד בשביל וללכת בנחל עצמו.
זה נגמר בנפילה לבוץ (לבוץ שלום) ומותו בטרם עת של הגאדג'ט היוקרתי שעושה רוח וגם מים (במקביל!). חבל, העולם לא ידע איזה פוטנציאל היה לו.
לא נתתי לעניין לשבור אותי והחלטתי, בתמיכה של נציגת אנור בהנהלה להמשיך ללכת איפה שמעניין יותר. בהתחלה רוב האנשים משום מה הלכו אחרינו בלי לשאול אם זה בכלל השביל. מוזר.
 |
| המורדים |
היו גם פרות (טוב, פרה) כמיטב המסורת של קטע-קטע, חזרתה של בלה לתפקידה ההיסטורי (והמוצדק) כאחראית עוגיות, נסיונות (שוב) להפוך אותי לאחראי תרבות (אני לא) ואנשים שמשום מה החליטו לטייל בסנדלים.
בתקופות אחרות זה היה מוביל לסנקציות קשות ואף הדחה, אבל מאז שראש אגף סנקציות על דברים לא ברורים עזב את איזור חיוג 972+, זה כבר לא אותו הדבר.
 |
| אריאל עושה חיקוי גרוע שלי |
בסוף הגענו לסוף.
למען הדיוק ההיסטורי, לא היה מרגש במיוחד, ממש כמו הפוסט הזה, אבל בשביל לחזור לעניין זה היה בסדר גמור.
ארוחה לא היתה בסוף. אני מניח שאכלתם מאז, אבל אין לי דרך לדעת בוודאות.
אדם אתה אלוף!
השבמחקולכל החדשים, אל תעלבו מהטייטל "מי אלה" אם תתמידו, תשודרגו
הי, נראה מגניב. פשר להצטרף אליכם ? סיון.
השבמחק