קטע כ"א - נחל אלכסנדר עד חוף הצוק (או: מסיבת אמצע שביל!)

חם. מאוד חם. באקט אצילי, שיש שיאמרו מלכותי, ישראלי יפה, אלטרואיסטי ואפילו ישתמשו במילה טיפשי, לקחתי על עצמי לבצע את הקטע, שיש הטוענים, מבלי לדעת כמובן (שכן לא עשו אותו), כי הוא משעמם - מה, אשכרה נלך על הים? (משעמם?! אתם יודעים כמה ציצים?!) - לבדי כאשר אדם הנווט מלווה אותי מקו הצוק. איזה טמבל אני.

אחרי ההקדמה המבולבלת (זפטה שמש) נתחיל.

ובמסגרת תפקידי כמלווה, הערות פה ושם, אדם.

הצג מפה גדולה יותר
מפת הקטע + פרגון של כמה וכמה קילומטרים להלך הגיבור.

- תמונות מהקטע העשרים ואחד ומסיבת אמצע השביל -

פרטים:

יום שבת, 4 באוגוסט (אוגוסט!), קטע כ"א - נחל אלכסנדר עד חוף הצוק (יותר מדויק, עד געש, אבל הקטע יושלם ובקרוב) ומסיבת אמצע השביל בחוף הצוק.

הקטע -

  משתתפים:

  הטיפש: דניאל

  החכם: אדם

  הביאה אבטיחים: שירה

  רשימת ציוד:

  מים, מים קרים, מים אלקטרוליטים מגעילים, אוטו ליווי

המסיבה -

  משתתפים:

  הבליינים: בלה, אריה, נטלי, קסניה, אלון, נלי

  המותשים: אדם, דניאל

  אלה שעוד פעם הביאו לשמוע מוש: יואב, שמוליק

  זה שניסה לשכר את יואב: חיים

  המנגליסט: אמנון

  באת עם אופניים, באמת?!: שי
  הי! תראו מי זחלה מחוץ למאורה שלה: ליאת

  אילו שחיכו שיהיה חושך ואז יותר קל למצוא: אלון, עינת

  מה אתם עושים פה: חברה של שמוליק (ירדן, אבל אנחנו שומרים על חירות אומנותית), דני שמש, יעל

היה גם אחד, אלכס, דווקא בחור נחמד.

חישובים מדויקים חסרי תקדים הביאו אותי למסקנה שהכי טוב להתחיל ללכת בשעה 11 בבוקר, כך שאספיק גם להגיע למסיבה לא מוקדם מדי וגם אספיק לחטוף מכת שמש בדרך. חישובים מדויקים אף יותר הביאו אותי למצב שאחרי דקה של ריצה כבר התברברתי, ואחרי שלוש דקות כבר טבלתי את נעלי השמאלית בנחל אלכסנדר.

מכשול מים ראשון. מכשול דומה נצפה בדרך לקפריסין

ההמשך היה הרבה יותר טוב: היו ציצים. חוף ים מאוד יפה יש להם שם בבית ינאי. החלק הצפוני היה מלא במשפחות, החלק האמצעי בבחורות משתזפות ובחורים שוזפים, והחלק הדרומי מלא בחושות. בדקו את התמונות באתר, צילמתי הרבה (בשבילכם, לא בשביל לעצור לנוח או משהו כזה).

קבעתי עם אדם לעשות עצירה ראשונה בנתניה, לשתות קצת מים ואלקטרוליטים, לאכול איזה חטיף, לקבל מכת צל. אדם היה מבסוט משום מה (כן?). הוא כנראה ידע משהו. כל הדרך בטיילת נתניה (היפה!) ליוו אותי מלמעלה פאראגליידרים - היחידה החדשנית של נתניה למלחמה בפשיעה.

מסתבר, שנתניה היא עיר-אחות-תאומה או משהו של ברצלונה. או שמישהו חטף את גאודי לפסל כמה חתיכות בטון בטיילת. הפאראגליידרים האמת דיווחו על מקרה כזה, אבל הייתה רוח.

חדש בנתניה - במקום בחולות, קוברים מתחת לפסלים!

אחרי שקילה קצרה (בסוף הטיילת יש משקל אלקטרוני, איזה גאונים הנתנייתים! ד"א, יש לנו נציגות נתנייתית מכובדת בקטע קטע - נלי, אמנון ואלון כולם מנתניה. אם שכחתי מישהו, זה בטעות, אל תכו אותי), המשכתי בריצה. העולם המשיך להסתובב מחום. הגעתי לשמורת טבע "אירוס הארגמן". בדרך מצאתי עוד אחד מהשלטים האלה של שביל ישראל, שדיווח לי בעליצות אין קץ שלא כדאי לטייל הרבה זמן, בגלל שיש מעלינו אנטנה סלולרית. השמורה היתה מהממת ומלאה בפרחים, תראו:

המצלמה לא הצליחה להעביר את החיות והפראיות של הצבעים בשמורה

צעדיי כשלו. פציעה במפשעה, שריר תאומים תפוס (אם רק אריה היה מלווה לי את שלו!) וכל מיני קולות בתוך הראש שטענו שלא חם, ובכלל, כדאי לא לשתות הרבה, הביאו אותי לחוף יקום בהליכה איטית.

זכרו חברים: שתו מעט כשבחוץ 47 מעלות!

ההליכה האיטית הייתה לרועץ. מסתבר, שחוף יקום הינו החוף הרשמי של הקהילה הגאה (אבל הלסביות פוחדות משמש כנראה, כוסאמק). התחזית לשני הק"מ של החוף - בולבולים פזורים. חיים - מצטער, אין תמונות. מה עם בחורות אתם שואלים? אז היו שלוש - אחת לא בטוח שהיא בחורה, השנייה היתה אמנם עירומה אבל לא הצלחתי להבין איזה מהקפלים שלה היו עם פטמה, והשלישית נראתה טוב אבל לבושה למשעי, מן הסתם.

עם המוטיבציה הזאת נתקלתי באדם ובשירה שחיכו לי בחוף. אחרי תחינות אין ספור מצידם, החלטתי באצילות נפש להיענות לבקשתם (הנשיא גם צלצל) והחלטתי לא להמשיך במסלול. טבלנו בים (אדם: "אני לא אוהב מים"), אכלנו אבטיחים (אדם: "אני לא אוהב אבטיח")(לא, מלון אני לא אוהב, אתה לא מקשיב, דווקא אכלתי), הסתכלנו על הגאים שהמשיכו להגיע לחוף (אדם: <שתיקה>) והתקפלנו. אישית, שמחתי לגלות שבמקום להחנות במרחק של מאתיים מטר מהחוף, אדם ושירה החליטו לשים את האוטו בשומרון איפשהו. אחרי שלוש שעות הגענו הביתה, התקלחנו והצטרפנו למסיבה.

יש! הולכים למסיבה!

מצאנו את המקום בקלות, כי הרי אריה שם בקבוק על האוטו, והחביא אותו רק מאחורי שלוש שורות של ג'יפים. ירדנו לחוף וכולם כבר היו שם. מכאן כבר היה ממש מטורף. מסיבה אמיתית. אמנון על המנגל, קסניה על האינסטגרם, יואב על הגיטרה, שמוליק על השש בש, אלון ואלון רדפו אחרי כדורים בגדלים שונים (ואפילו לא צורות כדוריות), אריה עם התאומים ובלה ישבה.

אכלנו, שבענו, נהנינו ממסיבת האוזניות ועוד דברים שאני לא יודע כי לא נשארתי עד הסוף.

אפילו עשינו סיאנס לנסות להבין איפה דוד (השדים אמרו שברגע שיש לו חברה אפילו הם כבר לא יודעים)

אם לא שמתם לב אנו בפגרת קיץ. ההנהלה שוקלת גם לעשות פגרת חגים.