לא באמת שהם ולא באמת מודיעין, אבל "פארק תעשיה חבל מודיעים עד תחנת הרכבת פאתי מודיעין" לא נשמע משהו.
כבר על ההתחלה, הנה מה שהלך מאחורי הקלעים של הפוסט הזה - אחרי 3 שבועות מילואים עם לא יותר מדי שינה (אבל לא מעט לילות בבית), אני בקושי זוכר מה היה (היה שם אפילו יום אחד של 4:15 לפנות בוקר עד חצות, משל הייתי טירון או סטודנט שלוקח מערכות הפעלה, נגיד).
בתור מישהו שמתיימר להיות בעל יכולת מינמלית לראות קדימה, ביליתי חלק נכבד מהטיול בנסיונות לשדל מישהו אחר לכתוב פוסט. לא עבד, אז נתקעתם עם כותב חסר זכרון. אבל בטח יצא ארוך, תמיד יוצא לי ארוך.
כן, הלכנו יותר, תאשימו את גוגל.
שבת, 16.02.13. הפעם באמת, מחדל ה12.01.13 לא יחזור!
לפני המשתתפים חשוב לספר מי לא השתתף.
דניאל אנור, הלך מתמיד, מייסד ואבן פינה בכל מה שקשור לקטע-קטע, לא היה.
גם אנדריי לא, לאלו מכם שזוכרים משהו.
מי כן היה?
נציגי ההנהלה - בלה, אדם.
גיבורים - שמוליק, נטלי (++).
אוטוטו גיבור - דוד.
תמשיכו ככה ויהיה בסדר - חיים, אלון גפני, שי (עם צ'י, סיכמתי ביני לבין עצמי שזה צ'י).
8 אנשים, 1 כלב.
מאז אי שם בנחל עמוד לא היה טיול עם כמות כזו זעומה של משתתפים.
יש אנשים שהגדירו את זה "תרנגולת בלי ראש", אני אומר שזה דווקא אחלה, ממש פשוט למצוא מסעדה בסוף ואנשים לא מתפזרים לכל כיוון.
נפגשנו אצל במבה בליווי גשם קל שדאג להיעלם עד שסיימנו את המנהלות הדרושות. אני הכרזתי איך שהגענו שגשם או לא, אני מטייל ומי שרוצה שיצטרף (רק שידאגו לאסוף אותי בסוף).
הייתי אומר שבזכותי, אבל אני ריאלי, אז נגיד שסתם יצא ככה במקרה שכולנו יצאנו בסוף כמו שצריך.
התחלנו ללכת, ראינו הרבה ירוק, היה אוויר טוב והיה גם איש אחד שחשב שהוא במבצע סבתא וחלף על פנינו בסערה (שנאמר:
אתה מתחיל הכי מהר שלך ולאט לאט אתה מגביר). אז א' - זה לא עבד לו ו-ב', בטח הוא סתם ניסה להרשים את חיים.
 |
| תמונה מייצגת I. שימו לב לאוויר - הוא טוב. |
אחר כך חזר הגשם. לא גשם מעפן כזה כמו בבוקר, אלא ממש גשם-גשם. אני הייתי מאושר, ללכת בגשם זה כיף. לא יודע להעיד לגבי השאר, אבל בטח הייתי במיעוט (אגב, למי שדאג, בלה דאגה להישרף כמיטב המסורת, על אפם וחמתם של כל העננים).
אחרי שעץ שמשמש גם כשירותים בשעת הצורך לא הוכיח את עצמו כמחסה יעיל (או בכלל), מצאנו מחסה מתחת לכביש 6 והתחלנו במצוות "בדיקת הדברים הטעימים שהבאתם לכבוד היומולדת של קטע-קטע כפי שנתבקשתם, למרות שבכלל לא חגגנו בסוף כי דניאל לא הגיע, אז תביאו גם בפעם הבאה". או בעברית - התחלנו לאכול.
לא לפי סדר כרונולוגי, אבל הנה המסקנות כפי שנקבעו על ידי ועדה בראשות ה++ (רו"ח וכמעט עו"ד, הכי רציני שמצאנו):
- אדם, בלה ונטלי היו פטורים מהעניין של להביא דברים, אז לא הבאנו.
- שי היה פטור, אבל הביא בייגלה. בייגלה זה לא מתוק, אז טוב שיש לך פטור.
- אלון קיבל פטור אבל הביא מעמולים. enough said. הפטור מוכיח את עצמו שנית (הבאת גם במבה, לא? לא היה עוזר לך יותר מדי בכל מקרה).
מכאן לאלו שבאמת היו צריכים להביא דברים, כשכולנו תקווה שהתמונה תשתפר.
- חיים הביא עוגיות גרנולה Home Made. לא זכור לי שטעמתי, אבל עוגיות גרנולה זה טעים וככה גם עניינים ביתיים, אז חיים עומד במשימה בכבוד.
- דוד הביא גליליות. אני אוהב, לא זכור לי שה++ התלוננה ויש כאן הצלחה נוספת.
המנצח, By Far כמו שאומרים הגויים, הוא שמוליק שהפציץ ב
Reese's. היה ממש מוצלח.
 |
| הסיכום של בלה, אחראת הדיזיין של הבלוג (בתכל'ס), להזכירכם. |
בלה הבטיחה להביא כאלו ברזילאים טעימים שאני אוהב ואין לי מושג איך קוראים להם לטיול הבא. יש להם טעם של הבפנוכו של הריסיס.
זהו, עד כאן החלק הקולינרי, חזרה לטיול.
המשכנו לטייל וגילינו, שלא במפתיע יש לציין, שיש הרבה בוץ.
כמה הרבה? שמוליק טוען שנתפסו לו השרירים רק מהמשקל של הבוץ על הנעליים. שמוליק איש חכם (וספר צמרת).
 |
| תמונה מייצגת II |
בתל חדיד היתה תצפית נחמדה (אם כי לא מרגשת, לא כל יום ארבל) והמשכנו הלאה לכיוון יער בן שמן.
כשהגענו, התאכזבנו לגלות כי שמוליק כשל ברגע האמת ולא שמר כוחות למופע באמפי בן-שמן ועל כן נאלצנו להסתפק במופע זוגי של דוד וחיים.
 |
שלמה ארצי ושלום חנוך בקיסריה, 2005.
דוד וחיים (ליד) אמפי בן שמן, 2013. |
בהמשך היתה, כמובטח, פגודה, אם כי רובנו בכלל לא ראינו אותה. אני דווקא כן ראיתי ואני שמח לדווח שהיא היתה לא משהו בכלל.
 |
| הנה, אמרתי לכם. לא משהו בכלל |
זהו לדעתי, עד הסוף לא זכורות לי יותר מדי אטרקציות (אבל כן היה הרבה ירוק ואוויר טוב).
מסעדת חמודי אקספרס בלטרון חשפה בפנינו קונספט חדש של הזמנת אוכל. מזמינים ומקבלים מספר במקום אוכל.
המלצרים, מעשה שטן, כנראה כוללים איזשהו GPS פנימי וידעים למצוא אותך עם האוכל.
היה ממש מוצלח, אני לגמרי בעד, מהיר מאוד וגם האוכל היה בסדר גמור. לא באמת חסר לי סלט הטאבולה.
אה, כן, שכחתי. צל"ש מיוחד מחברת ההנהלה לחיים ושי על כך שהיו היחידים שלא טרחו לציין על הבוקר שיש גשם.
אני גם מנצל את ההזדמנות ונותן לעצמי אזהרה על זה שהערתי את בלה על הבוקר כשאנשים התחילו לשאול מה נסגר עם הגשם (אם כי נתתי לה איזה רבע שעה של חסד אחרי הSMS) וזה שפרסמתי תמונה של עצמי (למרות שזה התיעוד היחיד של הפגודה). טוב, עזבו, לא מזהיר את עצמי.
זהו, נראה לי שאפילו לא יצא ארוך במיוחד.
ושום מילה לגבי זה ששלושת הפוסטים האחרונים (אם כי הראשון מביניהם רק בכאילו) נכתבו על ידי...
