קודם כל, סליחה ראשונה. לא מצאתי זמן לכתוב. סליחה שנייה תבוא אח"כ - אני לוקח לעצמי חירות אמנותית וממציא דברים כי אני לא זוכר כמעט כלום מהטיול.
פרטים:
הטיול הזה הגיע אחרי החגים. שזה אומר בישראל שכולם החתימו דרכון איפשהו. והרי הרשימה:
עכשיו ננסה להיזכר: אני בטוח שבלה איחרה הפעם. כיוון שזה קורה תמיד. בטח עשינו הפסקת קפה, כי דוד הביא. המזג אוויר היה מעולה, כי אני תמיד משרה אווירה טובה. אתם מוזמנים להוסיף עוד שמה למטה בתגובות.
התחלנו ללכת מזבידאת, שזה כפר מרגש בפאתי קריית טבעון, ושמנו לנו למטרה לעלות על הכרמל. זה הר, ממש גבוה!
איבדנו את חדווה בדרך, היא לא סחבה בעלייה:
פרטים:
יום שבת, 12 בנובמבר (כמו שאמרתי - מזמן!). קטע ט"ו - זבידאת עד עוספייא.
משתתפים:
המייסדים: בלה, דניאל
ותיקים: אדם, נטלי, אלכס, אופיר, נלי, דרינה, דוד
חדשים: שירה, יעל, אמנון
הבריזו ברגע האחרון ולא באו: קסניה, חיים, אלון, שמוליק, ליאת. וגם: איפה אנדריי?!
רשימת ציוד:
ביקשנו בפירוש שכל מי שהיה בחו"ל יביא שוקולדים. אף אחד לא הביא. ואפילו אריה לא בא ופגע באספקת עוגיות השוקולד צ'יפס הקבועה. טרוניות נרשמו בגזרת נטלי.
ספייקים לנעליים וקרדום טיפוס - דוד לקח ברצינות את המוטיב של כיבוש הכרמל
האבר-בורד שאני סיפקתי - טיפוס עם סטייל
נקניקים, ולרוב - בלה לקחה מילולית את הערתו הבא של חיים בדף של האירוע בפייסבוק:
חבר'ה!כמעט רק בנים אישרו הגעה,מה זה ה-sausage fest הזה?! בנות מספיק להתעצל,אני דורש שתאשרו הגעה!
שגיאות הריווח במקור.
הטיול הזה הגיע אחרי החגים. שזה אומר בישראל שכולם החתימו דרכון איפשהו. והרי הרשימה:
- בלה - אמסטרדם
- דניאל - הודו, אמסטרדם
- אדם - ערבות אפגניסטן, אימון ניווט מתקדם
- נטלי - ניו-יורק
- אלכס - ירדן, אירן, אפגניסטן (עסק בהעברות של אדם), וגם איטליה
- אופיר - בודפשט
- נלי - נתניה
- דרינה - האלפים הצרפתיים
- יעל - האלפים האיטלקיים
- שירה - קובה, צרפת
- אמנון - נתניה
מצוין, כבר שרפתי כמה ביטים.
עכשיו ננסה להיזכר: אני בטוח שבלה איחרה הפעם. כיוון שזה קורה תמיד. בטח עשינו הפסקת קפה, כי דוד הביא. המזג אוויר היה מעולה, כי אני תמיד משרה אווירה טובה. אתם מוזמנים להוסיף עוד שמה למטה בתגובות.
שמוליק היה אמור להגיע. אבל הוא לא הגיע. כל מיני אנשים היסטרים, לא אחראיים בעליל אבל גם יפי תואר מאוד מאוד הכניסו לבלה לראש שהבחור מוטל באיזו תעלה בדרך. החלטנו לשים לב לתעלות, והמשכנו.
התחלנו ללכת מזבידאת, שזה כפר מרגש בפאתי קריית טבעון, ושמנו לנו למטרה לעלות על הכרמל. זה הר, ממש גבוה!
הנה תראו כמה הוא רחוק:
איבדנו את חדווה בדרך, היא לא סחבה בעלייה:
לא נרשמו אירועים מרגשים במיוחד - נוף יפה (שירה: "אני לא אוהבת נופים"), הקריות כספרינגפילד, אפילו ראינו את הפסל של ג'באדיה. גילינו שכדי לטפס את הכרמל אנחנו קודם כל צריכים לרדת הר אחר, למורת רוחם של חלק מהמשתתפים. לקראת סוף הירידה ועצירת הגלידה שעשינו שם במקום הזה שהיה בו גלידה, עברנו דרך כפר של דוסים (מה אתם אומרים, כפר מרגש?):
טוב, הגענו לכרמל. כנראה שאנחנו לא היחידים שמוצאים זאת אטרקטיבי. אנחנו אבל כן היינו היחידים שמצאנו כי טיפוסו אטרקטיבי. קבוצות ילדים וילדים קטנים יותר בחולצות כחולות חלפו עלינו כל דקותיים. הייתה זו תנועת בני המושבים המפורסמת מחוז מרכז! גילינו שמושב גן רווה הוא הכי שווה!!!1 בעולם.
בסוף העלייה הגענו לפסגה. באמת. שימו לב:
 |
| מהמם |
מהמם.
בדרך למרכז עוספיא עברנו דרך השכונה הבדואית של עוספיא. הייתי מצפה שלבדואים יהיו בתים קצת יותר ארעיים מהווילות המטורפות שראינו. מה, אשכנזים נהייתם?! חתמנו את הטיול בשוק עוספיא הנודע (לשוק כזה ציפינו!), והתבאסנו עד מאוד מהמסעדה בה ישבנו:
- מסעדה מזרחית שמגישה סקול ופיני. נו באמת
- מסעדה מזרחית בלי סלון. נו באמת.
- מסעדה מזרחית עם אוכל מזעזע, בקלות יכולה לזכות בתואר המסעדה הגרועה של השביל, אבל תכל'ס, מי זוכר. כל שאנו זוכרים זה שאריה הכזיב בחמישית.
- לאן יעל נעלמה?!
 |
| מה אכפת לנלי, העיקר שיש קטשופ |
פעם הבאה יהיה יותר טוב (?).