אני אפתח בהתנצלות. למרות הבטחה מפורשת לזרוע הביצועית (אין לי מוזה, עוד לא עברה שנה מהפעם הקודמת (בדקתי - 20 באפריל 2010, 22 באפריל 2011)), הנה אני שוב כותב פוסט, עם קהל הקוראים סליחה, אדם.
מומלץ להצטייד בכוס קפה ועוגייה או שתיים לפי שצוללים פנימה, חתיכת סיפור יצא פה.
הצג מפה גדולה יותר
הערת ההנהלה - התאגיד הדורסני הידוע בשם Google החליט לגדוע את סימון שביל ישראל באיבו. אי לכך נקודת הסיום אינה באמת נקודת הסיום.
תמונות מקטעים 16-17
24-25/02/2012 - מעיספיא עד עופר (דרך עין הוד).
זה בדרך כלל השלב שאני מספר לכם מי היה בטיול. גם זה יגיע עוד מעט, אבל לפני כן כמה מספרים מאחורי קטע-קטע, לרגל חגיגות השנתיים להולדת קטע-קטע (781 ימים אם לדייק, מהמייל הראשון ועד היום האחרון על השביל נכון לעכשיו). אף אחד לא הביא מתנות להורים הגאים וחבל, צריך להשתפר בקטע הבא.
כבונוס, ככה כבר על ההתחלה (אני מרגיש נדיב לרגל המאורע החגיגי), הנה ציטוט מובחר מאותו מייל: "שלחתי wave. נראה לי הכי קל לתיאום. או שמה קבוצה בפייסבוק (או שזה יותר מדי 2009? :-ם)" (צ'יבו תמיד ראה צעד לפני כולנו).
אז אחרי 17 קטעים על השביל, אנחנו עומדים על 55 משתתפים שונים בקרב אלו שיש להם 2 רגליים, שזה נאה מאוד (זה אם לא התבלבלתי בין עשרות ה"קרן" שטיילו איתנו).
בערך חצי מהם הוא מדור המיילים ורק 6 עשו לפחות חצי מהקטעים ולכן מוכרזים ממש עכשיו כגיבורים באופן רשמי.
לא בתמונה - עוד 39 אנשים. רק למשהו כמו 15 מהם קוראים קרן
אי לכך ובהתאם לזאת הנה רשימת המשתתפים בטיול:
גיבורים:
- מייסד והלך מתמיד - דניאל.
- מייסדת והזרוע הביצועית - בלה.
- הנווט - אדם.
- התאומים והאיש - אריה.
- יואב... - יואב.
- נציגת הגיבורים בהודו - נטלי (לא הייתה בטיול, אבל גיבורה).
וכעת לשאר המשתתפים:
- איתנו עוד מתקופת המיילים - קסניה.
- ציון לשבח מיוחד על התמדה (7 קטעים רצוף) - דוד.
- מתמידים נוספים - שמוליק, עדי, נלי.
- כן הגיעו - מירי, שירה, אמנון.
- חדשים - אלון, דני, נעה, אריאל, פיקה.
אז התחלנו בעיספיא (או עספיא (או עוספיה)), שכל אחד יבחר מה שמתאים לו.
למרות איחור קל מהמתוכנן וגשם קל (זה אולי היה קצת מתוכנן), חזרת ההולכים על ארבע למחוזותינו ופיצ'רים נוספים (עולל, הבטחות למערה) הביאה לתחילת טיול במצב רוח מרומם.
ירדנו את נחל חיק ולאחר בחינה מדוקדקת של השטח (שלטים הפוכים שזרוקים על האדמה לא נחשבים) מי שצריך הגיע למסקנה שאפשר לוותר על המעקף וללכת בתוואי המקורי של השביל, דרך איפה שהיתה השריפה.
ממש כאן השביל הופך לסימון שחור, אם מחפשים סמליות בעניין (לא חייבים, הוא יישאר שחור גם בלי הסמליות).
טיפסנו על הר שוקף, סיימנו את מפה 13 לפי ספר המפות הרשמי (ההוא שאצלי) והלכנו בגדול מערבה לכיוון מה שהיה מתוכנן כאטרקציה המרכזית של היום הראשון - מערת אצבע.
עד כאן הגרסא המקוצרת.
היו עוד המון דברים בין לבין, בין השאר ובלי שום סדר מחייב (לא כהחלטה אומנותית, סתם מחוסר זכרון מה היה לפני מה):
- אריאל מחליט להיות גיבור (שימו לב, גיבור מסוג אחר לגמרי מהנזכרים לעיל) ולבחון את ההורים שלו על ידי התעופפות מעל תהומות מיד ליד. נרשם קור רוח מוחלט בגזרת ההורים, כה לחי!
המועצה הלאומית לשלום הילד, קמפיין חורף 2012
- פיקה מוכיחה שלא צריך לראות משהו בשביל למצוא צלחת מעופפת שזורקים לכיוונך. גם שכל זה אופציונלי.
- עוגיות של דני עם 3 קוביות שוקולד, טחינה ועוד משהו. האמת שבהתחלה, כל עוד היינו בורים לגבי מה יש בעוגיה היה פשוט טעים, אחר כך הדעות מתחלקות בין יותר טעים ופחות טעים.
עוגיות, יואב עושה חיקוי של התאומים של אריה, אריה עושה חיקוי של בלה
- דניאל ושות' הולכים לאיבוד איפשהו בירידות לכיוון חניון אורן (Strike One).
- הרבה עצים שרופים. האמת, לא מצחיק בכלל, עצוב אפילו.
אני ממליץ בחום (וסליחה על משחק המילים המזעזע) על גלריית התמונות של הבוסטון גלוב - http://www.boston.com/
זהו. הגענו לחניון אורן (הגדול), אפשר להמשיך בצורה מסודרת.
הספר של אלון סיפר לנו שצריך לטפס 159 מדרגות ולהגיע למערת אצבע. אז היו מדרגות והייתה מערה.לפי מיטב המוחות לא היו שם 159. הספר גם שכח לספר לנו שיש קצת עליות והליכות חוץ מהמדרגות עד שמגיעים.
זה היה הסימן המחשיד הראשון לגבי טיב הספר, סימן שיהפוך להיות הרה גורל בהמשך הפוסט.
את המערה עצמה נסכם בזה שמערות זה מגניב.
מערות זה מגניב
מהמערה התחלנו את הקטע האחרון של הירידה לכיוון עין הוד.
דניאל ושות' החליטו לחזור על עקבותיהם לכיוון חניון אורן (הגדול) (Strike Two).
נפרדנו משתי האטרקציות המרכזיות (אריאל ופיקה. זה אם לא מחשיבים את התאומים של אריה, זה כבר לא פייר) ונסענו לחניון אורן (הקטן).
היה לילה קר, בדיוק כמו שהבטיחו, אבל תכל'ס היה מעולה. מה היה לנו שם?
פסטה ברוטב כמיטב המסורת, פלפל עם פתיתים וחומוס (כן, השתלט קצת הפלפל, למרות שבאמת שמתי די מעט), סלט ירקות, סלט טונה, אוהל קרקס של אריה ומירי, שוטרים שבאים לשאול לשלומינו ויין.
היו גם הבראוניז של בלה שראויים לאזכור נפרד וטחינה אגדית של דניאל שבכלל ראויה לבלוג נפרד (אבל לא הבנתי איך מי שמכין טחינה אגדית נחשב גאון).
בבוקר היו עוגת יומולדת, עוגת מייפל (אמא מוסרת תודה) והמון סנדביצ'ים. דוד יאכל בהמשך רק משהו כמו 10 מהם.
(אוי, עוגת יומולדת! מישהו כן חשב על היומולדת של קטע-קטע).
את היום השני נתחיל בפניה נרגשת לקוראים דני, נעה, פיקה ואריאל - תמסרו תודה גדולה מההנהלה ונספחיה לחברה מהבראנץ' שתפסה לכם את יום שבת.
הובטח על ידי אנשים מסוימים והח"מ בתוכם שהיום השני צפוי להיות מישורי למדי, בחינה מחודשת של המפה בדיעבד מביאה למסקנה שהכל רשום, חוסר תשומת לב הביאה להבטחות השווא האלו.
קטע מישורי
אני אסכם ברשותכם את היום השני עוד לפני שאתחיל אותו. למה אי אפשר לסמן כמו בן אדם את השביל, למה?! דווקא קטע יפה...
הייתה התחלה בעייתית. קיבלנו שריטות של גיבורים (שימו לב שוב, גם פה גיבורים מסוג אחר לגמרי) בתוך הסבך (היה שם שביל. איפשהו. דוד יעיד שהיה גם סימון אי שם במעבה הסבך).
חלקנו גם התמרמר על ההחלטה להעביר את השביל סתם על צלע הר תוך סימון חלקי במקרה הטוב, כשיש שביל ממש נחמד במקביל. תכל'ס, צודקים.
איכשהו פילסנו את דרכנו לחניון נחל מערות (דניאל, ד"ש ליו"ר ולהוא שהולך עם הטאבלט) והמשכנו לכיוון מצפה עופר.
הנה, המשך
הגענו למצפה עופר (מה זה כל המסחור הזה? איפה התמימות של הטבע, איפה?) ומשם, בין השאר דרך קטע די קצר שכלל מה שנראה כמו מבוך צמחים (http://en.wikipedia.org/wiki/
אחרי עוד כמה ירידות ועליות והבטחה שהופרה לגבי כתיבת הפוסט הגענו אל "העלייה האחרונה" שנראתה די מפחיד בהתחשב במצב הכללי.
האמת, יופי של עלייה, פינוק אמיתי. גם יפה וגם לא קשה במיוחד.
יוצאים מהעלייה, ק"מ הליכה ומסיימים.
סתם תמונה יפה לסוף
ז"א, חוץ מדניאל ושות' שהחליטו לעקוב אחרי הספר ששלח אותם ימינה בסוף העלייה ולא אחרי הסימון ששלח אותם שמאלה (אם היינו בבייסבול הייתם בצרות).
מסעדת חמודי התורנית בפוריידיס הייתה בינונית, אבל סיכמה יופי של טיול.
אם צלחתם את הררי הטקסט עד כאן, מספר דברים נוספים ברשותיכם:
- האגף היצירתי בקטע-קטע פונה אליכם, קוראי הבלוג, לתרום מפרי מקלדתכם למען הפוסטים הבאים.
עד עכשיו היה לנו בעיקר הרבה דניאל, עם קצת אדם ונגיעות של צ'יבו ושוקו, האם אחד מכם הוא אתגר קרת במסווה?
זה לא חייב להיות פוסט שלם וההנהלה תשתדל להפעיל צנזורה לא קשה במיוחד.
- הנהלת קטע-קטע והפרויקטור המיוחד שהוקצה לעניין (דוד) מזמינים אתכם להשפיע על קביעת הסמל הרשמי של קטע-קטע שישמש לצורך הפקת מגוון מרצ'נדייזינג.
כנסו לקישור המצורף והצביעו מה הסמל המועדף עליכם.
אתם מוזמנים לתרום סמלים נוספים על ידי פנייה להנהלה בערוצים המקובלים.