קטע ל"א - בית גוברין עד תל קשת (או: הולכים כמקצוענים)

פרטים:

יום שבת, 24 בינואר 2015, קטע לא' - בית גוברין עד תל קשת. לא לכולם. מקצוענים הלכו את כל הקטע, חובבנים את חלקו.

ד"א, הקטע הקודם היה בדיוק שבעה חודשים לפני, אנחנו ממש לוחצים על הדוושה לאחרונה!

משתתפים:

האמת, אני כבר ממש לא יודע. יש כאלה שבטוח זיהיתי, יש כאלה שאולי, ויש כאלה שלא סגור שבלה אפילו מכירה. אבל ננסה -

אלה שמכירים: אדם, בלה, דניאל, חיים, נטלי, קסניה

הכרתי, זה אומר הרבה: ג'ניה, אריאל, סרגיי

נראה לי: רפי, דני, עדי

השמע קול, דואגים אש: אריה

רשימת ציוד לפעם הבאה, הפקת לקחים:

תגי שם

יותר בראוניז לבנים של בלה, שיישאר לכולם

בליס!

למה לקח הרבה זמן להעלות את הפוסט? התלבטויות שיא והתנצחויות, האם לתבל את הפוסט במסרים פוליטיים לקראת הבחירות או האם לשמור על טוהר הבחירות, או לאו (הוחלט - קטע קטע טהורה לעד). סתם, פשוט בלה _עדיין_ לא העלתה את התמונות לפיקאסה.

אז מה היה לנו? הדחה ראשונה מההנהלה, לאחר שהקטע פוצל לשניים - לרגילים שעשו את כולו, ולאנדר-אצ'יברים שעשו רק חלק זעום ממנו - ובלה, בניגוד גמור לערכים שחרותים על דגלה של קטע-קטע: שביל ישראל בקטעים, החליטה לוותר על החלק הראשון, ובעצם הלכה רק 21% מהקטע.

סתם סתם - הערכים תפורים על הדגל ולא חרוטים.

מקצוענים.

אז התחלנו ללכת, אדם ואני, מנקודת הסיום של הקטע הקודם, כמקובל. לאחר 57 ק"מ בערך, היינו אומרים לפגוש את השאר. אבל היה להם קשה להגיע לנקודה, אז פרגנו להם והלכנו לקראתם עוד 22 ק"מ (ועוד שבעתאלפים יבלות). פגשנו אותם והמשכנו, עדיין לא סגורים אם אלה היו הם, 70% מהאנשים לא זיהיתי.

אז איך היה השביל עצמו? מגניב לגמרי האמת. הלכנו בתוך הדסקטופ הדיפולטי של windows xp - בליס!

תמונה אם בלה תאפשר.

בלה איפשרה.

יחסית, היו מעט מאוד עצירות. וכשעצרנו, קדמה צצה לה מכיסו של דני - לך מקצוען. תמונות מעניינות אם טיפה  מוזרות, אינסטה-פילטר-עין-דג שכאלו.

ציון לשבח קיבלה בלה על בראוניז בלונדיניים.

יש בתמונה הזו בראוניז בלונדיניים (בלונדיז?), נדמה לי.
בכל מקרה, אינסטה-פילטר-עין-דג זו הגדרה מדויקת.

בדרכנו לחוות פיליפ, נקודת הסיום, שוב התבוססנו בהחלטה - איפה לאכול. בינתיים פיליפ וחוותו נהנו מחוסר ההחלטיות שלנו, והצליחו לדחוף לאמתחתנו טחינה ויין רימונים (no shit!) לשוכרה.

איכשהו נפלנו על פונדק אסא בתחנת דלק כלשהיא, איכשהו הצלחנו להזמין אוכל בלי מלצרים, ואיכשהו האוכל אשכרה הגיע לשולחן בדרך פלאית, איכשהו הוא היה סביר, ואיכשהו אדם עדיין לא הצליח לשחרר את החומוס מהפעם הקודמת.

פונדק אסא. מאכילים את קטע-קטע כבר יותר מדי פעמים.

קליפ סיום: