קטע י"ג - הר יונה עד אלון הגליל (או: מכפר אל הר)

[מצטער מראש. פוסט לא טוב. ומאוחר. אבל מה לעשות, לא יצא הפעם....]

הפעם, על הכותרת המקסימה אחראי הוותיק (ותיק, ומאיים) יואב.

הצג מפה גדולה יותר - תמונות מהקטע השלושה-עשר -

פרטים:

יום שבת, ה13 באוגוסט (אוגוסט! שאלנו), קטע י"ג (י"ג זה 13 בגימטריה, אנחנו נחזור לזה בהמשך): הר יונה עד אלון הגליל.

משתתפים:

המייסדים: בלה, דניאל

הוותיקים: יואב, אדם, נטלי, אריה,

מתמידים: שמוליק, אלון, דוד, ליאת, נלי, קסניה (לא באמת מתמידה, אבל לא רציתי לפתוח קטגוריה נוספת)

חדשים: חיים, יפעת, ענבל

יואב: יואב (שווה לפתוח קטגוריה בשביל יואב)

סה"כ 15. היו אמורים לבוא עוד. למשל, אנט ועדי. אבל פתאום אנשים נהיו חולים וביטלו בדקה התשעים. חולים. באוגוסט. חשוד מאוד. אלכס גם אמר שהוא יבוא. אבל לא בא. זה לא חשוד. לא מתעסקים עם אלכס.

רשימת ציוד:

מלאא מים.

אין מה להגיד, התלבטנו. אוגוסט בלבנט הוא חודש חם. אפילו מאוד. אז שאלנו (אותכם) אם כדאי לצאת. רק שניים לא רצו. אז יצאנו.

האיוונט בפייסבוק שלנו:

טיול בשביל בסימן 13

ערכנו סקר, האם לטייל באוגוסט. 13 אנשים ענו, וברוב קולות: מטיילים!
אז שבת הבאה, 13 לאוגוסט, קטע מספר 13, 13 ק"מ, 13 מעלות (בצל!).

המסלול: הר יונה עד אלון הגליל.

בדרך נעבור בגן לאומי ציפורי ונטייל שם בין כל העתיקות. ציפורי הוא מקום יפהפה.
נפגשים ב 9:30 בשבת בכניסה להר יונה (נקודה A במפה). תביאו מלאא מים.

בציפורי, התרחש סיפור מעניין שמתוארך לתקופת החשמונאים. 13 רבני הגליל מקדמא עדן, תרו באיזור וחיפשו אחר בתולות, בהוראת מתתיהו החשמונאי, ע"מ להביאן לחיילי המהפכה. י"ג הרבנים מצאו במקום 72 בתולות (משם הגיע המספר המפורסם, ד"א). בעקרון, בינגו. אך תשוקתם של הרבנים גברה עליהם, ובבמקום להביאן חזרה למודיעין, לקחו אותן לעצמם. אך אבוי, 72 לא מתחלק ב13, אלא ב12! נפל על חרבו רבן יסתפראל, ע"מ להביא שלום על ישראל.

אנו נבקר בקברו אשר במקום, קבר הפראייר.

את הקבר ראינו, היה מרגש. היו כאלה שלא האמינו לסיפור! *שיעול* בלה *שיעול*

טוב, אז נתחיל בהתחלה. שוב פעם נפעמנו לגלות שיש אנשים שמצטרפים אלינו, למרות שהם לא מכירים אף אחד. יפעת וענבל - וולקאם! (הן פשוט אמריקאיות. וולקאם זה "ברוכים הבאים" באנגלית. באנגלית יש מעט מאוד הבדל בצורת הפנייה לגברים ונשים, לכן "וולקאם" זה גם יכול להיות "ברוכות הבאות").
את שמוליק, שכולנו מכירים כספר צמרת, הופתענו לראות עם מוצ'ילה עצומת מימדים. התמונה אומרת הכל:

כל זה ובלי שפריצר אחד!

המסלול תיכף התחיל וכבר הגענו לכפר, שאומרים שהוא המקום המסוכן ביותר בשביל. לא יודע למה. אבל אומרים. השם משהד, מגיע מהמילה "שהיד" (באמת, תבדקו בוויקיפדיה). שהיד זה קדוש. (זה בערבית, לא באנגלית. אני אנסה להכניס משהו משפה נוספת בהמשך). למה קדוש? על שם הקדוש יונה הנביא, שקברו נמצא בכפר (קבר נבי-יונס), ומשהד היא הרי קמה על חורבותיו של העיר המקראית גת-חפר (גיסנו!).
ההליכה בכפר היתה חוויתית. מקומיים עצרו מעיסוקם ונתנו לנו כבוד. מכל חצר וחלון פרצופים ידידותיים ניסו להבין מאיפה הדרך הטובה ביותר לתקוף (כך אומרים). אך ברם, יואב הרס להם פיגוע דריסה כאשר הם באו לבקרנו עם סובארו-פשע חבוטה. ממש לאט.

בתמונה - מסגד, צריח וחבלי כביסה

הלכנו שם, בין הר זבל למשנהו, בין בית קברות לחניית משאיות, בין צימר מפנק לחצר מטופחת, בין ילד שמבקש עפרון לילד שמבקש קאמרה (מצלמה, שוב באנגלית), עד שהגענו לשער הראשון שאותו תפעל אדם. הוא אמר שהוא מכיר כאלו שערים מהבית. מוזר.

"מה, אין לך כזה בבית?!"

משם היינו אמורים להגיע לציפורי, לבית כנסת עתיק שמצאו במקום ובו פסיפס מהמם. אבל לא הגענו לשם. גמרנו אומר לחזור לשם עם האוטואים. עדיין, הלכנו בתוך יער ציפורי, יער עבות ומעניין עם נוף לבקעה כלשהי (מי יודע איזו בקעה?).

כשאנשים עומדים עם הגב למצלמה זה סימן שיש נוף

האמת - אני לא כל כך עפתי על המסלול הזה. אולי כי התאכזבתי מפספוס ציפורי. סה"כ הליכה נחמדה, חברה טובה.
הי - אבל סוף סוף חזרנו לתפוס תנומות בדרך!

בתמונה - תנומה

לקראת הסוף עברנו דרך מנהרה מגניבה וגלגלי בטון ענקיים שנראה כמו הכנה לצבע אדום בצפון - אלכס, רוצה לספר לנו משהו?

סצנה אבודה מ"לוסט"

הלהיט - המכוניות חיכו בדיוק על השביל. גם בנקודת הסיום וגם בנקודת ההתחלה. בלי הליכה מנהלתית כלל!
אז זוכרים שגמרנו אומר לחזור לציפורי עם הרכבים? טוב, אז לא ידענו שיש שם יקב. ולא סתם יקב - יקב יפתחאל. ולא סתם יקב יפתחאל - יקב שאפשר להיכנס ולהנות מ13 מעלות קרירות וצוננות! ואנחנו פינטזנו על גזלן בסוף המסלול.

"אז ככה אנחנו מכינים יין. כן, כמו שהערבים מכינים חומוס. אני יודעת, קצת מגעיל"

קיבלנו הסברים על יין, ועל סוגים של יין, ועל יין, ועל סוגים של יין, ואריה עשה את עצמו מבין. טעמנו שם דבש, טעמנו יין, קנינו יין, התרשמנו מהפרסים שקיבל אופיר צבי.

או אז שאלנו את המדריכה הנחמדה (דור שלישי לבוני בקתות, כוורנים ויינים) על מסעדה טובה באיזור. שמעו, היא היתה כנראה שיכורה, כי זאת היתה המסעדה הגרועה עד כה. לא היה שם אפילו סלון!
צריך תיקון.

אחרי המסעדה

נתראה בקרוב!
[תועמלנות זולה] ובואו להפגנת המיליון! כל אחד חשוב.

חידה: מאיפה השיר ברקע של האנשים היפים והמחייכים חיוך בריא מהוידאו?